השבוע הדרמנו עד לאופקים בכדי להיות נוכחות בפתיחת תערוכת פוטו וויס (photo voice) העונה לשם "גם אמהות חולמות".
כי הרי מי כמונו יודעות שלהיות גם אימהות גם נשים חזקות וגם בעלות קריירה זה לא קל ותמיד תמצאי את עצמך מג'נגלת בין הכל וגם מרגישה שאת לא מספיקה הכל. אז תערוכה שמעצימה נשים מהמקומות החזקים שלהן? ברור שאנחנו נהיה שם.
התערוכה הוצגה במרכז 'עוצמה' בעיר, מרכז שבו פעילות אותן נשים שהציגו בתערוכה, נשים מקומיות ביחד עם העובדות הסוציאליות של המרכז.
פוטו וויס - זו בעצם תערוכה של צילומים ייחודיים, כל אחד מהם הוא פרי יצירתן של תושבות העיר והעובדות הסוציאליות שהשתתפו ביחד בסדנא המשלבת צילום וכתיבה.
כשהדר חכמון, עובדת סוציאלית והמנחה של הסדנא הציגה את הנשים המעורבות בפרויקט, היא סיפרה איך בהתחלה כל אחת מהן חיפשה תמונות בגוגל ובסופו של התהליך כל אחת מצאה את התמונה או את התמונות שלה- שהיא צילמה, שמייצגות אותה ומתחברות למה שכתבה.
כמובן, שכל משתתפת בתערוכה סיפרה על עצמה, מה תרם לה התהליך, מה השתנתה בה, איפה היא מצאה את העוצמה בתוכה ותאמינו לנו, היינו מרותקות ורק רצינו לשמוע עוד.
"הצל שלי ואני יצאנו לדרך" מתוך התערוכה. צילום: צוות TRYILE
התערוכה היא תערוכה חברתית, של נשים בעלות אומץ שבא לידי ביטוי בכמה אופנים:
אומץ בחשיפה עצמית הבא לידי ביטוי בתמונות אותנטיות מתוך חיי היום יום שלהן.
אומץ בלשתף את הקשיים המשותפים של כל האימהות באשר הן.
אומץ לומר בקול אני גם אמא גם רעיה גם אשת קריירה ולפעמים פשוט קשה לי ולפעמים זה יותר מדי!
מתוך התערוכה. צילום: צוות TRYILE
הנשים משתפות בחוויות מתהליך היצירה. צילום: צוות TRYILE
הרי כולנו מרגישות כך בשלב כזה או אחר של החיים ובעיקר עכשיו עם הקורונה ועם החופש הגדול וחודש שלם של חגים שעתיד לבוא.
גם אם יש לנו בן זוג אוהב ותומך, גם אם יש לנו מסגרות מסודרות וילדים ממושמעים - תמיד משהו יבוא על חשבון השני ואנחנו עם השנים לומדות לאזן בין הכל, לסלוח לעצמנו אם אנחנו לא מושלמות בכל דבר שאנחנו עושות ובעיקר להיות האימהות הכי טובות שאנחנו יכולות להיות, בלי רגשות אשם (או עם כמה שפחות רגשות אשם).
התערוכה היא הרבה מעבר לאוסף של צילומים יפים, היא תערוכה שמציגה דרך אותם צילומים של אותן נשים את התקוות ואת החלומות שלהן, מנציחות את העוצמה שלהן דרך הצילום והמילים שמתחברות אליו וחלק מהפרויקטים גם קוראים לשינוי.
חלק מהנשים המציגות בתערוכה הן נשים מהעדה האתיופית וכולן משתפות על הזהות של להיות גם וגם, על החיבור לישראל אבל גם הניתוק, ועל כך שלמדו להילחם כל החיים שלהן והגיעו לאן שהגיעו וימשיכו להילחם.
צוות TRYILE עם כבוד ראש עיריית אופקים מר איציק דנינו
הרגשנו את ההתרגשות בקולה של כל אחת שדיברה. הרגשנו את המסר עובר במלל שכתבו בפרויקט, וגם כשהתבוננו בתמונות הרגשנו את העוצמה שעולה מתוכן- של כל אחת ואחת מהנשים שאמרה בתמונה או במילים, באופן גלוי או סמוי- אני אישה, אני אמא ואני גאה במי שאני.
וטוב שכך!
התערוכה הועברה לקאנטרי באופקים ברחוב מסיקה 1, שם הקהל הרחב מוזמן לבוא לראות, להתרשם ולהתרגש בדיוק כמונו.
לפרטים נוספים על התערוכה, הדר: 054-26299916
שלכן, חן וליבי
צוות Tryile
