כמה מאיתנו מכירים את הסיפור של סבא וסבתא שלנו או של ההורים שלנו כשורדים בשואה?
האם הילדים שלנו מכירים את הסיפור? הנכדים שלהם והנינים שלהם?
סביר להניח שהדור השני מכיר קצת יותר לאחר ששמע ממקור ראשון או שלא סיפרו לו כלל, אבל מה עם הדורות הבאים?
כולנו יודעים כמה זה חשוב להעביר הלאה את סיפורי השואה וגבורה של אלו שנספו ואלו שניצלו, אבל מיכל לייסט לקחה את זה צעד קדימה והפכה את זה לספר. מיכל, ששני הוריה היו חלק מ׳ילדי טהרן׳ מספרת את סיפור העליה הבלתי יאומן של הקבוצה דרך נקודת מבטם של הוריה, שהיו אז נער ונערה בני 13 ו-14 בלבד. לספר קוראים ׳סבא וסבתא ילדים- ילדי טהרן׳ וגיבורי הסיפור הם סבא יוסקה וסבתא הלה והוא מגולל את מסע הטלאות שעברו- מפולין לברית המועצות, לטהרן ומשם לארץ- וזה רק על קצה המזלג.
הסיפור כתוב בצורה קלילה וקריאה שמאפשרת גם לילדים ובני נוער להתחבר, להכיר וללמוד ולהאמין- שסיפורים כאלה אכן קרו. הוריה של מיכל עלו לארץ כחלק מהקבוצה שמנתה כ-770 ילדים רובם יתומים, התאחדו עם הוריהם בישראל , התחתנו והביאו לעולם ילדים ונכדים והיו פעילים בקבוצה עוטפת ופעילה של שאר ילדי טהרן ומשפחותיהם. סיפורם- מהבריחה מפולין ועד הקמת קיבוץ חצרים בארץ, הוא סיפור העם היהודי והקמת המדינה וכל אחד יוכל להזדהות איתו, להיזכר בחלק מהסיפור המשפחתי שלו , לבכות, לחשוש , לכעוס, לפחד ובעיקר לחייך.
בתקופה בה המסעות לפולין עומדים בסימן שאלה גדול ומחפשים אלטרנטיבות ללמד את הנוער של היום על מה שקרה פעם, אמנם פחות ממאה שנים אך עבורם זוהי היסטוריה רחוקה, הספר של מיכל חשוב מתמיד. הספר מתאים לקריאה או הקראה לילדים גם בגילאי יסודי ומעורר אצלם סקרנות ושאלות רבות שיכולים להוות עבור ההורים שלהם את האפשרות ואת ההזדמנות לספר על מה שקרה לעם היהודי, על השואה ועל הגבורה ועל הקמת המדינה.
הספר הוא דרכה של מיכל להעביר את המורשת הלאה, לדורות הבאים לא רק שלה אלא של כולנו.
