החופש הגדול מתקרב בצעדי ענק והילדים נטולי דרכונים - מה עושים? נוסעים לנתב"ג להוציא דרכון באישון לילה? מחליפים בתים על משפחה בעיר אחרת? לוקחים airbnb בקיבוץ? החלטנו להקדים את החופשה המשפחתית השנתית מיולי ליוני ולהתחיל לחפש מקומות.
אך כשבבתי המלון הכל היה מלא או יקר מדי, הפסקנו את החיפושים ונתנו לזמן לעשות את שלו. אחרי כמה ימים, באחת מקבוצות הפייסבוק שלי ראיתי שמישהי הגיבה שיש לה צימרים במושב רמות ושיש לה מקום לסוף יוני.
ופתאום הבנתי! הבת הגדולה שלי מסיימת את הלימודים ב- 20 ליוני ועבור הבנים זה לא יהיה נורא אם יפספסו כמה ימי לימודים בסוף השנה אז חופשה בסוף יוני יכול להיות רעיון מעולה. ומה לגבי רמות? זה רחוק מרחובות ואין הרבה מה לעשות בגולן (או ככה חשבנו לפני החופשה) אבל החלטנו לקחת הימור הרי מה כבר יכול להיות? במקרה הכי גרוע - נחזור לרחובות.
הצימר היה מקסים, הילדים היו נרגשים, שחו בבריכה ושכשכו בג'קוזי ואז בערב הראשון כשחיפשנו מה לעשות למחרת מצאתי את לול ארט - מתחם סדנאות ויצירה לילדים בכל הגילאים.
בהתחלה התלבטנו מה לעשות והאם זה מתאים לילדים קטנים, אבל החלטנו לקחת הימור הרי מה כבר יכול להיות? במקרה הכי גרוע - נחזור לבריכה.
אז לול ארט הוא עסק משפחתי ליצירה ו - DIY המנוהל על ידי האחיות אור ודניאל רוטר אשר גדלו במושב רמות עם נוף המשקיף לכנרת. ההורים שלהן גידלו בלול תרנגולי הודו ולאחר שהסבו את המשק מענף הלול לתיירות, עמד המבנה כמחסן גרוטאות במשך תקופה ארוכה.
לאחר מספר שנים, אור חובבת היצירה והאומנות, החליטה עם בן זוגה טל אדרי להפוך את הלול למקום של יצירה ו - DIY למשפחות, יחידים וקבוצות.
בעזרת טל ואחותה דניאל, הם בנו בעשר אצבעות את הלול מחדש. פינו את הגרוטאות, צבעו דלתות, התקינו משקופים והפכו את הלול האפור והמאובק למתחם צבעוני ושוקק חיים אליו מגיעים אנשים מכל הארץ.
כשהגענו אל המתחם חיכתה לנו חצר ענקית ומוצלת עם נוף מדהים לכנרת עם שלל פינות ישיבה, ערסלים ונדנדות. הילדים כמובן רצו לערסלים ולנדנדות וכמעט שלא רצו להיכנס למבנה.
כשהילדים הואילו בטובים להיכנס אל המבנה התגלה לנו אולם גדול וממוזג עם קיר תצוגה מלא ברעיונות ליצירה וצביעה עם קיר גדול המראה את כל הפרויקטים שניתן להכין במקום: מדפי עץ, מסגרות, משחק איקס עיגול, קוביות עם מילים, ארזי עץ מרופדים, קופסאות איחסון מעץ והרשימה עוד ארוכה ארוכה.
את פנינו קיבלה דניאל שהראתה לנו את השולחן המשפחתי שנשמר עבורינו והסבירה לנו מה אנחנו עומדים לעשות, נתנה לכל אחד סינר להגן על הבגדים ואת הערכה שהזמנו מראש באתר.
הבת הגדולה שלי בחרה ביצירה הנקראת STRING ART - עבודת חוטים הנמתחת בין מסמרים על לוח עץ. הבן האמצעי בחר כמוה, כמה לא מפתיע והבן הקטן בחר בעבודה פיקסל - צביעת תמונה בנקודות לפי צבעים. כל החומרים כבר חיכו לנו על השולחן כך שמיד ניגשנו לעבודה.
היצירה עצמה מאוד קלה להבנה ולהכנה, כך שהילדים נזקקו למעט עזרה ואם היה קושי מסוים דניאל תמיד היתה שם כדי לסייע ולתת טיפים. כשהיא סיימה את המשמרת, היא באה להיפרד והציגה בפנינו את טל. שיגענו אותו!
טל, יש מספריים? טל, אני צריך עוד דבק! טל, נקרע לי החוט. ולכל שאלה ולכל בקשה, טל ענה בסבלנות אין קץ עם חיוך גדול.
ככל שהיינו שם יותר זמן ככה הילדים הרגישו יותר חופשיים ללכת במרחב ולגלות שיש בו סירה קטנה עם קוביות מגומי רך (הבנים שכבו בפנים ודמיינו שהם מפליגים לאי בודד), שולחן סנוקר וגם מקרר גדול של גלידות.
לא משנה כמה הפסקות לקחנו, כמה פעמים נכנסו ויצאנו מהמבנה לחצר - טל שמר על סבלנות ואדיבות ונתן לנו להרגיש שאנחנו בני משפחה. כל כך נהנו שם שלא שמנו לב שבזמן טס וכשהלכנו הביתה גילינו שהיינו בלול ארט - 4 שעות! מי שאמר שהזמן טס כשנהנים לא טעה בכלל.
נפרדו מטל בצער רב, לא אחרי שאכלנו פיצה, שתינו קפה ונהנינו מארטיקים טעימים אל מול הכנרת. חזרנו לצימר וכל הדרך הילדים רק דיברו בהתלהבות על לול ארט ועל כמה הם רוצים לחזור וליצור שוב.
ביום האחרון עמדה בפנינו דילמה - מה נעשה לפני שנחזור לרחובות? שאלנו את הילדים והתשובה היתה פה אחד - חוזרים לטל! שאלתי אותם אתם בטוחים? אתם לא רוצים לבלות את הבוקר בבריכה? והם ענו - לא! אנחנו רוצים לחזור למקום של היצירה - היה כיף!
ואכן, שוב הזמנו באתר את הסדנאות, הפעם הבן האמצעי עשה את הפיקסל והבן הקטן עשה את ה - STRING ART.
כשנכנסו למבנה דניאל הסתכלה עלינו ולא האמינה - "מה אתם עושים כאן? חשבתי שעשיתם הזמנה חוזרת בטעות", אבל הילדים ענו לה "רצינו עוד!" ואני חייכתי אליה ואמרתי זו לא טעות, זו אהבה.
ואכן, אי אפשר שלא להתאהב במתחם היצירה לול ארט. מוזמנים להגיע, ליצור ולייצר זיכרונות משפחתיים.
פרטים נוספים באתר www.https://www.lol-art.com
שלכם,
ליבי ברגמן
צוות TRYILE
