מי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהבת לטוס לחו"ל ליומיים שלושה ומי שבאמת מכיר אותי יודע שהיעד המועדף עלי הוא ברלין. כן, כן, התאהבתי בברלין ובכל ביקור אני רק מתאהבת יותר ויותר. אבל אחרי שביקרתי בעיר ארבע פעמים ברצף, החלטתי שדי - הגיע הזמן לעשות שינוי ולבחור ביעד חדש.
אז היות וחגיגות יום ההולדת שלי הסתיימו וחגיגות ה-40 של אחותי רק החלו, החלטנו להשאיר את הבעלים והילדים מאחור ולנסוע לסופ"ש של אוכל ושופינג בחו"ל. חיפשנו יעד שיהיה קרוב, זול, מעניין, יחבר בין עיר וטבע וכמובן יהיה עם מסעדות טובות. לאחר הרבה שיטוטים, התייעצויות ושפע המלצות מחברות התקבלה ההחלטה - אנחנו נטוס אל סופיה, בירת בולגריה.
אז אחרי יומיים וחצי בעיר, הנה כמה טיפים לטיול בסופיה שכדאי לקרוא לפני שממריאים:
הם לא ממש מדברים אנגלית
כמישהי שגרה חמש שנים בארצות הברית ומדברת אנגלית ברמה גבוה, הרגשתי שכדי לתקשר עם הבולגרים אני צריכה לדבר אנגלית לאט ולהשתמש במילים בסיסיות.
הצוות במלון דיבר אנגלית ברמה בינונית (הצלחנו להבין אחד את השניה בסדר גמור), אבל גם נתקלנו בנהגי מוניות שלא יודעים מילה אחת באנגלית ובמוכרים בקניונים ששתקו או השתמשו בסימני ידיים כדי לעזור לנו. כל עוד מדברים לאט ומחייכים, אין בעיה להסתדר.
אל תצפו לראות שילוט רחוב באנגלית, כך ששווה לכם למצוא לעצמכם סימני דרך שיעזרו לכם להתמצא בעיר.
עלו אל הר ויטושה ואל תוותרו על האגמים מסביב
סופיה נמצאת למרגלות רכס ויטושה, כך שאתם יכולים להסתובב בעיר, להרים מבט אל האופק ולראות פסגת הר מושלגת כאילו הייתם בבלגיה או שבדיה.
ההר מאוד גבוה וניתן להגיע אליו בתחבורה ציבורית אך הדרך מפותלת, כך שאנחנו העדפנו לקחת טיול מודרך עם נהג פרטי. בדקתי כמה אפשרויות של כמה מדריכים וכולם הציעו טיול לזוג בעלות של 130 יורו (לפני טיפ).
מכיון שהזמנו את הטיול המודרך יום לפני שהגענו (מומלץ להזמין שבועיים מראש), היה לנו מדריך מקומי ולא ישראלי שדיבר אנגלית ברמה סבירה. היתרון, נהננו מנסיעה שקטה ונעימה. החיסרון, הוא הסביר לנו ממש מעט על מה שאנחנו רואות.
האמת היא שלנו זה היה בסדר, ככה ההסברים היו קצרים ולא מעייפים. בהר ויטושה, המדריך לקח אותנו אל נהר האבנים. מדובר בנחל הזורם תחת אבנים ענקיות הנראות כמו חלוקי נחל עצומים שנוצרו על ידי כוחות הטבע - מים, רוח ואוויר.
מעבר לנהר האבנים ולתצפית על ההר, תוכלו למצוא על ההר מגוון פעילויות ומסעדות, רק תשאלו במלון.
אחרי שירדנו מההר נסענו אל האגמים מסביב לעיר. יש הרבה מהם וכל אחד מהם מרגיש כמו אגם בשבדיה או בבלגיה. בשדות למידי הדרך ראינו טרקטור חורש את השדות, רועה צאן שוכב תחת עץ, סוסים מלחכים עצב ופרות שענדו פעמונים גדולים כמו בסרטים.
שירות במסעדה
איטי! איטי! איטי! לבולגרים יש זמן, הרבה זמן. הם לא ממהרים להגיע אליכם עם התפריט, לא ממהרים להביא את האוכל ובטח לא ממהרים להביא את החשבון. זוכרים את הסעיף הראשון? יש גם מלצרים שלא יודעים אנגלית בכלל, כך שנעזרנו בתנועות ידיים ובמילים פשוטות. לדוגמא, אם רצינו פסטה בולונז בלי פרמזן, היינו אומרות No cheese ומוסיפות תנועת אצבע האומרת לא.
עוד משהו שחשוב לדעת הוא שלפני שהם מביאים את החשבון הם שואלים אם אתם משלמים במזומן או באשראי. אף פעם לא גיליתי למה, אני מניחה שאם משלמים באשראי אפשר לשלם מיידית אצל המלצרית בטאבלט ולא לחכות שיביאו את החשבון.
ומה לגבי טיפ? אנחנו החלטנו להשאיר טיפ בהתאם לאיכות השירות שקיבלנו. לרב השארנו כ- 10% מערך החשבון. עשינו את זה גם במוניות, אם היה נהג נחמד במיוחד.
להיט בראש עם שירי שנות ה-80
תתכוננו, כי אתם תשמעו אותם בכל מקום, כל הזמן, בכל שעה. האמת היא שזה ממש נחמד כי אותי זה החזיר לילדות וברב הזמן מצאנו את עצמנו מזמזמות את השירים בהנאה. ג'ורג' מייקל, מדונה, קווין הם המובילים ברשימות ההשמעה והאמת היא שזה היה אחד מהדברים שהפכו את הטיול לכל כך מהנה.
קניות בקניונים
העיר מלאה בחנויות יד שניה לצד חנויות מותגים, חנויות רחוב ודוכנים לצד קניונים מפוארים. אנחנו היינו בשלושה קניונים: במול אוף סופיה (מעט חנויות וקטן), בדה מול (היה די סבבה) ובפרדייז שלדעתנו היה המוצלח מכולם. הגענו אליו רק ביום האחרון של הטיול וזו היתה החלטה חכמה במיוחד.
בפרדייס יש את השילוב המנצח של מותגים כמו ניו יורקר, נייק, סאפורה, אדידס, סטארבקס וחנויות בגדים מקומיות כמו פפקו (שמאוד מזכירה את פריימרק מבחינת סגנון הבגדים והמחיר, חולצה לילד עלתה לי 4 לבה שהם בערך 8 שקלים) ואל סי ווייקיקי (חנות שמזכירה את פוקס או קסטרו, קניתי חולצת נשים פרחונית בפחות מ - 50 שקלים).
שמענו שיש גם איזה שוק סיני עם חיקויים של כל מיני מותגים, אבל לא הצלחנו לאתר את הכתובת ולא את השם שלו - אולי אתם תצליחו.
קניות בג'מבו
אם אתם לא מכירים את הג'מבו, אתם חייבים אבל חייבים להגיע לשם! תחשבו על חנות סטוק ענקית ועכשיו תכפילו אותה, שוב ושוב ושוב וזה עדיין לא יהיה מספיק. הגענו אל החנות עם הפתיחה בשעה 9.00 בבוקר ויצאנו אחרי שעתיים.
מצאנו שם משחקים, צעצועים, ביגוד לכל המשפחה, כלי בית, חומרי ניקוי, ציוד לחיות, ציוד משרדי, ציוד לחוף הים, ממתקים, אביזרי ספורט ועוד הרבה דברים במחירים שאין בארץ. קנינו שם כל כך הרבה שנאלצנו לחזור למלון לשים את כל השקיות ולנוח קצת.
מוניות
חוזרים לסעיף הראשון, נהגי מוניות לא ממש יודעים אנגלית גם אם הזמנתם אותם באפליקציית טקסי מי (תוכלו למצוא אותה בחנות האפליקציות. יש לה צבע שחור וצהוב וניתן לבחור בשפה האנגלית).
מומלץ שיהיה לכם צילום של הכתובת של המלון או פתק עם הכתובת של המלון, כך שהנהג לא יפתיע אתכם עם סיבובים בעיר. אנחנו נהגנו להפעיל וויז בכל נסיעה במקביל לנהג כדי לוודא שהוא לא נוסע במסלולים שמאריכים את הדרך. לשמחתנו, כל הנהגים היו בסדר גם אלה שלא ידעו אנגלית.
חציית כביש
הנהגים שם די דומים לנהגים בארץ, צופרים, עוקפים וכן גם מקללים. אבל יש בעיר גם חשמליות (טראם) שנוסעות על הכביש ועוצרות להוריד נוסעים. כך שאם אתם מתכננים לחצות כביש, מומלץ שתפקחו אוזניים ותסתכלו טוב טוב לכל הכיוונים ולראות שאף אחד לא מפתיע אתכם בטעות.
קוסמטיקה וטיפוח
אנחנו נהגנו לקנות ב-3 חנויות עיקריות: Billa רשת סופרמרקטים ו - dm או Lilly שהן רשתות פארם. לכל החנויות יש סניפים בקניונים וברחובות. המחירים זולים בצורה משמעותית מאוד. לדוגמא, משחת שיניים פרדונטקס עולה בארץ לאחר הנחה ב-18 שקלים, עלתה לי בסופיה 8 שקלים בלבד (כמובן שקניתי שתיים).
תוכלו למצוא בחנויות האלה את מותגי הטיפוח המובילים כגון לוריאל, ניוואה, קלרינס, ניטרוג'ינה ועוד. לפעמים יש הבדלים בין המחירים של המוצרים בין הרשתות עצמן, כך שאם אתם רואים שתי רשתות קרובות אחת לשניה, שווה להשוות מחירים לפני שקונים.
כסף קטן
יש להם הרבה מטבעות של כסף קטן: 1 אגורה, 5 אגורות, 10 אגורות, 20 אגורות, 50 אגורות, 1 לבה, 2 לבה. בסופו של יום אתם יכולים למצוא את עצמכם עם הרבה מטבעות קטנים בכיס. הטיפ שלי הוא לשמור אותם לטיסה חזרה, נצלו את הכסף הקטן לרכישת קפה או מים ( אני חזרתי מטרמינל 1 ובקבוק מים קטן עלה לי 2 יורו) ואת שאר הכסף תוכלו לתת לעובדים בתור טיפ.
הכסף הקטן מאד מבלבל כי המטבעות קטנים ודומים, נסו לראות בסוף כל יום כמה כסף קטן יש לכם. תתפלאו לגלות שכל המטבעות הקטנים מסתכמים בסוף לסכום של כמה לבות שאפשר לקנות איתם משהו לאכול.
רשת HAPPY
אנחנו קראנו לה הנאפיס הבולגרי. ברשת תוכלו למצוא הרבה מנות קלאסיות כמו סלמון, המבורגר, צ'יפס, סטייק, סלטים ועוד (אין שם פסטות). המסעדה מרגישה כמו דיינר אמריקאי מודרני עם מוזיקה טובה וספות. ברחבי העיר יש 11 סניפים, חלקם בתוך הקניונים או בקרבתם. כך שאם אתם מתכננים על יום קניות, שווה לבדוק אם יש סניף של HAPPY קרוב.
מבחינת המחיר, המנות נעות בין 10 לבה ל-20 לבה למנה עיקרית. אני הזמנתי סלמון עם פירה ותרד והיה ממש מושלם.
אז היתה לי חופשה קצרה, אבל קולעת שללא ספק השאירה טעם של עוד.
מקווה שתנצלו את הטיפים שלי ותעבירו הלאה.
ליבי ברגמן, צוות TRYILE
