בואו לאכול איתי ולצמצם בזבוז מזון - יהיה גם כיף וגם טעים

כמה פעמים שמעתן את המשפט "אסור לזרוק אוכל" או "יש ילדים רעבים באפריקה שהיו שמחים לכזו צלחת"? אני מניחה שהרבה פעמים.

כמה פעמים חשבתן על כמויות הזבל שנזרקות מדי יום לפח? אני מניחה שבכלל לא.

כמה ירקות ופירות אתן זורקות בכל חודש? צילום: ליבי ברגמן בבינה מלאכותית Leonardo AI
כמה ירקות ופירות אתן זורקות בכל חודש? צילום: ליבי ברגמן בבינה מלאכותית Leonardo AI

בשנים האחרונות, גדלה משמעותית המודעות לצמצום בזבוז מזון או במילים אחרות צמבו"ז והשנה כאן 11 מעלים את המודעות עוד יותר וממש עוסקים בנושא הצמבו"ז ביתר שאת בעונה החדשה של "בואו לאכול איתי".

אבל לפני שנקפוץ לעונה החדשה של התוכנית - בואו נבין קודם....

מה זה צמצום בזבוז מזון?

בזבוז מזון או אובדן מזון היא תופעה עולמית הנובעת משלוש סיבות עיקריות: רכישת כמות גדולה מדי, בישול בצורה לא נכונה ואיחסון לקוי. בכל שנה נזרקים בישראל בכל יום כ- 7000 טונות של מזון אכיל - מספרים עצומים בהתחשב בכך שיש לפחות חצי מיליון משפחות הסובלות מאי ביטחון תזונתי.

על מנת להתמודד עם הבעיה יותר ויותר אנשים וארגונים פועלים על מנת לצמצם את בזבוז המזון ולהקטין את השפעותיו השליליות מבחינה כלכלית, חברתית וסביבתית על ידי הצלת מזון.

על פי "דו"ח אובדן מזון והצלת מזון לשנת 2021" שהופק על ידי ארגון לקט ישראל והמשרד לאיכות הסביבה נמצא כי כל משפחה מאבדת מזון בעלות של כ- 300 ש"ח בכל חודש. כלומר, בכל שנה משפחה ממוצעת בעלת 4 נפשות תרכוש מזון בסך של 3600 ש"ח אך לא תעשה בו שימוש.

הדו"ח אף מרחיב את מעגל הבזבוז וטוען כי אם מוסיפים את עלות רכישת שקיות אשפה, עלות הארנונה הכוללת בתוכה את שירותי פינוי האשפה הרי שבכל חודש נוספים בממצוע עוד 200 ש"ח על ניהול המזון המבוזבז. בתחשיב שנתי, ההוצאה הכוללת על רכישת מזון, אי שימוש ופינוי תעמוד על כ- 6000 ש"ח.

ואם תחשבו כמה משפחות יש בישראל, תקבלו מספר אסטרונומי של למעלה מ- 8 מיליארד שקלים שהולכים לאיבוד בכל שנה.

חובה עלינו לעשות שינוי והוא יותר קל ממה שאתן חושבות.

איך מצילים מזון בישראל?

הצלחת מזון נעשית כאשר מזון שהיה אמור להיות מושלך לפח, מוצא את עצמו דווקא על צלחת של אדם אחר.

ארגונים וחברות רבים אשר עוסקים בגידול וייצור מזון או במכירתו, נותרים במקרים רבים עם סחורה שאי אפשר למכור ובמקום להשליכה לפח הם תורמים אותה אל

עמותות, בתי ספר לנוער בסיכון וכמובן אירגונים התומכים בניצולי שואה, יחידים ומשפחות הרעבים ללחם.

כאנשים פרטים אנחנ יכולים לקנות פחות מזון, לתכנן את הרכישות בסופר מראש, לחלוק מנות עם אנשים אחרים והרשימה עוד ארוכה ארוכה.

בואו לאכול איתי עונה 7

כבר 6 עונות ש"בואו לאכול איתי" ושי אביבי מביאים לנו את הבשלנים והבשלניות הכי צבעוניים והכי מסקרנים במטבח.

בעונה ה-7 שתעלה לאוויר ב 30.7.23 ישתתפו 25 משתתפים מרחבי הארץ: שרון, מרכז, ירושלים, צפון ותל אביב.

אחד מהם הוא עמית שכבר 4 שנים לא קנה אוכל ואת מה שהוא אוכל הוא מוצא בטבע, במסעדות או בפחים של אחרים.

עמית עושה "קניות "בחדר האשפה. צילום: כאן 11
עמית עושה "קניות" בחדר האשפה. צילום: כאן 11
היתן "באות לאכול איתו"? עמית מבשל בפרק הראשון של התוכנית. צילום: כאן 11
היתן "באות לאכול איתו"? עמית מבשל בפרק הראשון של התוכנית. צילום: כאן 11

איך הוא עושה את זה?

ומה יחשבו האורחים על המנות שהוא יבשל?

איך הם יגיבו כשיגלו שהאוכל לא נקנה אצל הירקן אלא בפח הזבל השכונתי?

כנראה שנצטרך לחכות עוד כמה ימים ולגלות עד אז הנה

5 טיפים לצמבו"ז קל ויעיל

  1. גם אם יש מבצע, אל תקנו יותר ממה שאתן צריכות.
  2. בצעו ספירת מלאי ועקבו אחר תאריכי תפוגה, כך תדעו מתי אתן באמת צריכות לקנות עוד מזון.
  3. תכננו מה תבשלו בשבוע הקרוב והתאימו את רשימת הקניות, כך לא תקנו מזון שישב בבית ללא שימוש.
  4. הקטינו את כמויות הפירות והירקות שאתן קונות, אם המשפחה שלכם קטנה לא בטוח שצריך לקנות חמש קילו עגבניות אולי אפשר להסתפק בחמש יחידות.
  5. הקטינו את גודל המנות שאתן מכינות, במקום להכין סיר פסטה מחבילה שלמה, הכינו סיר פסטה מחצי חבילה.

 

בהצלחה!

אגב, אם אתן רוצות להשתתף בתוכנית "בואו לאכול איתי" (כן, כן, כבר התחילה ההרשמה לעונה 8) תוכלו ליצור קשר עם ארבל צירלין המלהקת הראשית:

@arbelbel אינסטגרם
Arbel zirlin פייסבוק

בתיאבון

ליבי

 

פרסומת + כיתוב
רוצים שנכתוב על העסק שלכם,

ספרו לנו עליו בטופס הבא:

פוסטים אחרונים:
Tryile
פוסטים קשורים
דילוג לתוכן