למרות ששם הספר הוא "ביוטופ" הוא אינו עוסק גלל בביולוגיה, אלא בנדל"ן בלב ליבה של העיר תל אביב.
הספר מתאר בגוף ראשון את חייו של ז'וזף שימל הוא פרנקופיל ולוזר שפוטר מעבודתו כמורה מן החוץ בחוג הכושל לצרפת באוניברסיטה. מקור הגאווה היחיד בחייו היא דירתו הממוקמת בלב ליבה של העיר.
בדלת אמותיו, בין כל חפציו ושכיות החמדה שלו הוא מוגן מפני זיהום האוויר החיצוני והבית מהווה עבורו את מהות קיומו: "מה שיש לך בחיים הוא מה שיש לך בבית ומה שיש לך בחנייה של הבית."
למעשה, קסטל בלום מציגה לנו את "הזהות הנדל"נית" כאבסורד. ז'וזף שימל "מאוהב" בדירתו, והוא יוצא ממנה רק לסידורים ההכרחיים לו ולטיולים עם הכלב.
בין מגדלי היוקרה ובתי הקפה, לא שוכחת קסטל בלום גם את חסרי הבית ויוצרים סוג של ניגודיות ואבסורד אל מול חייו של ז'וזף שימל ואנשי הזהות "המגדלית". כך קסטל בלום משחקת עם דימויים אלה ועם הסיטואציות הריאליסטיות הנוצרות בספר. למעשה, מוצגת לקוראים דמות של אנטי-גיבור מעורר אהדה דווקא בחלמיות.
ז'וזף חולק את סיפור חייו עם הקוראים בגוף ראשון. הוא מתאר לנו איך הוא מבשל בדירה בשעות שאין בהן עומס, או שלחילופין- כשיש פקק גדול. הוא בכלל פיתח הרגל של אכילה בעמידה תוך הקשבה מתמדת כל העת למתרחש בחוץ.
הוא סגור בתוך עצמו וחי רק דרך חלון המרפסת ודרך כלב התחש שלו. הוא קורא לעצמו מיזנתרופ הנהנה מהלבד שלו, אך באותה הנשימה הוא גם כואב את כאבן של הנשים הננטשות ברחוב ומתעלם מרעש בקבוקי הפלסטיק אותם אוספים דרי הרחוב.
קסטל בלום מצליחה בספרה לתאר את אובססיית הנדל"ן הישראלית ואת אובססיית הקפיטליזם תוך שהיא מתארת את תל אביב כעיר אפורה, בה ז'וזף שימל חי בתוך הבועה הצרפתית שלו. בתיאור ריאליסטי הגורם לקורא לחשוב שהוא מתהלך ברחובות העיר, מתייחסת קסטל בלום להומלסים הפוקדים את העיר ולקורקינטים החשמליים ומהווי ניגוד חריף לדמותו של ז'וזף שימל.
דמותו של ז'וז'ף שימל נכתבת מתוך קול של כתיבה נשית חתרנית ובועטת, וכזו שאינה מהססת להסתכל לקוראיה לתוך הלבן של העיניים. היא מביעה פוסט-מודרניות חדשנית ועכורה, ועלילת הספר כרוכה במציאות היומיומית, הרעננה אך הכואבת.
קריאת הספר קולחת, קצבית, רווית פרטים עד שאפשר להריח בין השורות את ריחות הזוהמה והאפרוריות של תל-אביב בה מתהלכת דמות המנסה למצוא את עצמה בתוך מציאות עצובה, חד-גונית וחסרת משמעות ומעוף, ממנה ישנו ניסיון למצוא את המשמעות הקטנה ביותר, תוך שימוש בריאליזם המלווה בקריצה סוריאליסטית.
קסטל בלום מגישה לקהל שלה ספר ישיר, חותך, מחתרתי, המשחק בפוליטיקת זהויות ובשעבוד, וברצון של ז'וז'ף להבין לאן הריק הזה הולך.
233 עמודים, סדרת הספרייה החדשה, ספרי סימן קריאה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2022
להשיג בחנויות הספרים השונות
שלכן
עדי
לעדי יש המלצות נוספות עבורכן
"ועכשיו אהבה" מאת אורלי סיגל - על הצדדים הפחות מדוברים של אהבה וזוגיות
תשע דרכים להיפרד מאת סנונית ליס - על הקשר שבין טכנולוגיה ויחסי אנוש
